החלטה בתיק בש"א 5535/07

1.         המבקשת 1 היא סיעה שמועמדיה מתמודדים בבחירות להסתדרות העובדים הכללית החדשה  (להלן - " ההסתדרות"), בחירות האמורות להתקיים מחר, 15.5.07. שאר המבקשים  הם בעלי תפקידים במבקשת.

בבקשה, אשר הוגשה אתמול בשעות אחר הצהריים, מבקשים המבקשים שיינתן צו מניעה זמני המורה שלא לקיים את הבחירות להסתדרות במועדן כל עוד תעמוד בעינה האפשרות שבעלי זכות בחירה יצביעו בקלפיות שבמקומות העבודה שלהם או בקלפיות ניידות, כאפשרות שאינה מוגבלת רק למקרים שבגדרם נבצר מבעלי זכות הבחירה לבחור בקלפיות המצויות באזור מקום המגורים שלהם.

2.         כפי שמפורט בבקשה, על-פי חוקת הבחירות למוסדות הנבחרים של ההסתדרות (להלן - " החוקה"), כפי שתוקנה בסוגיות הרלוונטיות בנובמבר 2001 ובנובמבר 2006, נקבעו הסדרים להצבעה במקומות עבודה (פרק ה2 לחוקה) ובקלפיות ניידות עבור "מצביעים עוברים" (פרק ה1 לחוקה). על-פי ההסדרים האמורים, ההצבעה בקלפיות אלה תיעשה במעטפה כפולה. פתק ההצבעה יוכנס למעטפה שאין עליה כל פרטים ומעטפה זו תוכנס למעטפה נוספת שעליה יירשם שם בעל זכות הבחירה ופרטים נוספים שלו. רישום זה נועד למנוע את האפשרות להצבעה כפולה, הן בקלפי שבמקום העבודה או בקלפי ניידת והן בקלפי שבמקום המגורים. בניגוד להסדר זה, הצבעה בקלפי באיזור המגורים אינה מצריכה שתי מעטפות ורישום שם המצביע, אלא נעשית על יסוד פנקס בוחרים.

לטענת המבקשים, ההסדרים האמורים פוגעים בטוהר הבחירות ובעיקר בחשאיותן ובחופש הבחירה. כך, למשל, טוענים המבקשים כי אין בפועל אפשרות לבחירה חופשית לעובד במקום עבודה גדול בו נאמר לו מפי ועד העובדים שהשתתפותו בבחירות היא חובה (סעיף 46 לבקשה), או לעובד המשתכר שכר מינימום ומקום עבודתו בסכנה וגם הוא התבקש על-ידי אנשי ועד העובדים להצביע בבחירות. בסעיף 50 לבקשה נאמר בענין זה, כי כאשר אותו עובד זוטר המשתכר שכר מינימום והחושש לפרנסתו מגיע לחדר ועד העובדים בו הוצב קלפי ומוצגת לו מעטפה שעליה רשומים פרטיו "ברגע המסוים הזה עלול מצבו השכלי של העובד להיות מושפע מהנסיבות המיוחדות ולגרום לו להצביע בניגוד להעדפתו. לעובד כזה אין חופש בחירה וכבודו וחירותו ייפגעו".

3.         אם נדייק, המבקשים תוקפים הן את התיקונים לחוקה שאפשרו הצבעה באופן האמור והן את אופן יישום הוראות החוקה. לטענתם, ועדת הבחירות (המשיבה 2) פרשה באופן לא ראוי את הוראות החוקה, באופן שאפשרה בפועל הצבעה במקומות עבודה ובקלפיות ניידות (הצבעה במעטפות כפולות) כמעט ללא כל הגבלה, באופן שכל בעל זכות בחירה יכול להצביע בדרך זו. על-פי הטענה, פירוש נכון של החוקה מחייב צמצום האפשרות להצבעה בקלפיות האמורות רק למקרים בהם קיימת נבצרות ממשית של בעל זכות הבחירה להצביע בקלפי שבמקום מגוריו, שם, כאמור, אין הוא מצביע במעטפה כפולה באופן שפרטיו האישיים נרשמים על גבי המעטפה החיצונית.

4.         לאחר שטענות המבקשים נדחו ע"י ועדת הבחירות המרכזית של ההסתדרות, הגישו המבקשים עתירה לרשות השיפוט הארצית של ההסתדרות (להלן - " רשות השיפוט"). לאחר דיון שהתקיים ביום 8.5.07 (תיק מס' 47/07), דחתה רשות השיפוט את עתירת המבקשים. בפסק דין שניתן ביום 9.5.07 בהעדר הצדדים, התייחסה רשות השיפוט בראש ובראשונה לטענת שיהוי בהגשת העתירה. רשות השיפוט עמדה על כך, כי המבקשים נקטו שיהוי קיצוני לאחר שהחוקה תוקנה בנושאים הרלוונטיים בתחילה בשנת 2001 ולאחר מכן בחודש נובמבר 2006. רשות השיפוט עמדה על כך, כי השיהוי במקרה דנן מביא לתוצאה חמורה במיוחד, בין היתר מכיוון שמצבם של המשיבים שונה לרעה באופן מובהק כאשר נערכו במשך חודשים ארוכים לקיום הבחירות על כך הכרוך בכך.

לגופו של ענין מצאה רשות השיפוט כי אין ממש בטענת המבקשים. נקבע על-ידי רשות השיפוט, כי המבקשים לא הביאו כל ראיה לקיומו של חשש אמיתי מפגיעה בחשאיות ההצבעה. בנושא החשש מפני פגיעה בחשאיות עקב רישום הפרטים על גבי המעטפה החיצונית, ציינה רשות השיפוט בפסק דינה כי ננקטו על-ידי ועדת הבחירות המרכזית צעדים המעוגנים בנהלי בחירות שיש בהם כדי להפיג את החששות (ראו סעיף 16 לפסק דינה של רשות השיפוט).

עוד הוסבר בפסק הדין האמור, כי תיקוני החוקה והחלטות ועדת הבחירות אשר הרחיבו עד מאד את האפשרות להצביע בקלפיות במקומות העבודה ובקלפיות ניידות, באופן שבעל זכות הבחירה אינו חייב לפנות דווקא לקלפי שבאזור מגוריו, נעשו על מנת לעודד הצבעתם של בעלי זכות בחירה רבים ככל שניתן, וזאת לנוכח ניסיון העבר (כאשר בבחירות הקודמות מימשו רק 38% מבעלי זכות הבחירה את זכותם זו).

5.         סמוך לאחר הגשת הבקשה דנן קבעתי דיון להיום בשעה 14:30 והוריתי למבקשים להמציא את הבקשה למשיבים ביום בו היא הוגשה. תשובת המשיבים הוגשה שעות ספורות לפני מועד הדיון.

במועד הדיון עמד כל צד על עיקרי טענותיו ולנוכח לוח הזמנים בו מדובר, מתחייב מתן החלטה לאלתר.

6.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מסקנתי היא שדין הבקשה להידחות. ביסוד החלטה זו עומדים טעמים רבים, כפי שיפורט להלן, ובוודאי שמשקלם המצטבר של השיקולים השונים מכריע את הכף בצורה חד-משמעית לעבר המסקנה האמורה. בשל מצוקת הזמן, הנימוקים שיפורטו להלן אינם ערוכים בהכרח על-פי סדר חשיבותם ומשקלם היחסי.

7.         כידוע, כאשר מדובר בהליכים משפטיים בנוגע לקיומן של בחירות, כללי השיהוי שנקבעו בפסיקה הם קפדניים במיוחד: "בכל הנוגע לקיומן של בחירות, עמד בית המשפט הגבוה לצדק פעם אחר פעם על כך, שהמהירות בנקיטת הליכים היא קריטית" (בג"ץ 6905/98 ארד ואח' נ' פקיד הבחירות למועצה המקומית בנימינה ואח', פ"ד נב(5) 414). באותו ענין הוסיף בית המשפט ופסק, כי יש לצפות שעתירה תוגש "ביום העבודה הראשון של בית המשפט" לאחר מתן פסק הדין או ההחלטה שאותה רוצים לתקוף.

בבג"ץ 232/85 רובין נ' ברגר ואח', פ"ד לט(2) 215 הדגיש בית המשפט כי אם בית המשפט יצטרך לדון בשאלות שונות הנוגעות להליכי הבחירות ימים ספורים לפני קיום הבחירות, בית המשפט ייהפך "לאחד מאמצעי המלחמה במאבק בין הצדדים. פניה כה מאוחרת עושה את בית המשפט מטבע הדברים לכלי משחק על לוח השחמט של מאבקם הציבורי".

בבג"ץ 258/69 פונדמינסקי נ' פקיד הבחירות ליד עירית ירושלים, פ"ד כג(2) 169 נפסק כי "מידת השיהוי הפוסלת זכותו של עותר לקבל סעד מבית משפט זה תלויה בנסיבות הענין, בענין של בחירות בו נקבעו בחיקוק מועדים קצרים לכל אחד ואחד משלבי התהליך, יש ואפילו שיהוי קצר דיו כדי להשיב פני עותר ריקם. שאם לא תאמר כן, עלול הדבר להכשיל את ציבור הבוחרים, ואולי אפילו לגרום דחיית הבחירות וכדבר הזה לא יתכן".

במקרה דנן ניתן פסק דינה של רשות השיפוט עוד ביום 9.5.07. המבקשים לא הסבירו מדוע לא היו יכולים ליזום את קבלת פסק הדין לידיהם עוד באותו יום. נראה כי פסק דין זה נשלח למבקשים ביום 10.5.07 בשעות הבוקר, והכוונה ליום ה' בשבוע שעבר. במצב זה הגשת הבקשה רק ביום א' בשעות אחר הצהריים, לאחר שעות הפעילות הרגילות בבית המשפט, היא שיהוי של ממש. בקשה זו היתה צריכה להיות מוגשת כבר ביום ה' ולכל המאוחר ביום ו' באופן שניתן היה לקיים את הדיון עוד באותו יום, עד לכניסת השבת. הגשת הבקשה רק ביום א' בשעות אחר הצהריים הביאה לכך שהדיון יתקיים יום אחד בלבד לפני מועד הבחירות, כאשר כל המעורבים נתונים בלוח זמנים בלתי אפשרי.

8.         גם אם אין בכוחו של השיהוי הנ"ל בהגשת הבקשה לבית המשפט להביא לדחיית הבקשה, הרי שמצטרף לכך מימד נוסף של שיהוי.

ואכן, כפי שציינה רשות השיפוט, המבקשים השתהו שיהוי ניכר ביותר בפנייתם לערכאות המוסמכות, שהרי טענותיהם נטועות בראש ובראשונה בתיקונים לחוקה שאפשרו הצבעה במעטפות כפולות במקומות העבודה ובקלפיות ניידות. אכן, המבקשים תוקפים גם את האופן שבו יושמו הוראות אלה של החוקה, ואולם בפניותיהם לגורמים השונים הם הדגישו את טענותיהם כנגד חוקיות התיקונים בחוקה עצמם (ראו, לדוגמה, מכתב מיום 15.4.07 למר שלמה אביטן, נספח ה' לבקשה; סעיף 23 לבקשה שהוגשה לועדת הבחירות המרכזית, נספח ח' לבקשה).

לא היה מקום להשתהות בענין זה שיהוי כה ניכר עד שהפניה לגורמים השונים בהסתדרות נעשתה זמן קצר לפני מועד הבחירות. התיקונים לחוקה הם התשתית הנורמטיבית שאיפשרה לועדת הבחירות להנהיג את ההסדרים אותם תוקפים המבקשים וטענות המבקשים בנדון היו צריכות להיות מובאות להכרעת הגורמים המוסמכים מיד לאחר תיקון החוקה ולא ממש בסמוך למועד הבחירות.

9.         כאמור, אף כי המבקשים תוקפים בעיקרו של דבר את חוקיות התיקונים לחוקה, בקשתם מתייחסת גם לאופן יישום הוראותיה. בענין זה יצוין, כי הוראות החוקה אינן מנוסחות באופן חד-משמעי ומחלקן ניתן ללמוד על אפשרות נרחבת להצביע במעטפות כפולות. כך, למשל, ראו הוראת סעיף 2א לפרק ה' והסיפא לסעיף 1 לפרק ה1, כמו גם הסיפא לסעיף 4 בפרק ה2. אכן, כפי שנטען על-ידי המשיבים, כאשר נאמר בסעיף 2א לפרק ה' שמי "שנבצר" ממנו להגיע לקלפי במקום מגוריו יוכל להצביע בקלפי במקום העבודה ובקלפי ניידת, אין לשלול על פניו את האפשרות לפרש מונח זה באופן שה"נבצרות" תיבחן באופן סובייקטיבי על-ידי כל אחד מבעלי זכות הבחירה. כך טענו המשיבים בפני רשות השיפוט ולסוגיות אלה הייתה התייחסות רחבה בהתדיינות לפניה, ופרשנות זו, שהיא פרשנות הנובעת גם מתכלית התיקונים לחוקה (הגדלת אחוזי הצבעה), כפי שעולה מפרוטוקול הדיונים שקדמו  לאישור התיקונים בחוקה, היא פרשנות לגיטימית (ראו נספחים ה' ו-ז' לתשובה, כמו גם תצהירו של מר יעקב שמאי, שצורף כנספח ו' לתשובה).